ארוחת ליל קיץ בקופי בר

רשמית הקיץ אמנם עוד לא פה, אבל בקופי בר כבר רקחו תפריט קייצי משגע. הילה וייס יצאה לארוחה קייצית בקופי בר וחזרה מבושמת ומדושנת מעונג

יש מקומות שהם מוסדות קולינריים. כמו בפריז, כמו באיטליה, מסעדות ותיקות ששומרות על רמה גבוהה ואיכות לא מתפשרת בכל פרט ופרט.
הקופי בר הוא ללא ספק מוסד קולינרי, אבן פינה בקולינריה המקומית, שלפני הרבה מסעדות גורמה בארץ, הביא את הבשורה האירופאית הדורשת הקפדה על כל פרט קטן.
זרי פרחים רעננים תמיד, מגשי אנטיפסטי עמוסים בירקות העונה, כוסות נוצצות עומדות בשורות, מוסיקת אווירה מעולה, לוחות הגיר הקלאסיים כתובים בכתב יד עם התפריט היומי והאוכל שתמיד נפלא, תמיד מוקפד  וקלאסי עם נגיעות עונתיות ובלי נפילות. 

פרחים טריים בכל יום, כוסות מבריקות וווליום נכון של מוסיקה. צילום: הילה וייס

גילוי נאות: הקופי בר הוא המקום הקבוע שלי. ימי הולדת, אירועים מיוחדים, הגשם ראשון,  תמיד נחגוג בקופי בר - ולא נמאס.
משהו במקום הזה, בתפריט הקבוע ובאווירה, תמיד קונה אותי מחדש, מעין קלאסיקה חסרת מניירות המבטיחה תמיד חוויה נפלאה, שעתיים מענגות שלאחריהן אני חוזרת הביתה מבושמת ומרוצה.

בפעם הראשונה שנכנסתי לכאן, לפני חמש עשרה שנים בערך, עמדו סלי פלפלים ולימונים ענקיים בכניסה ושבו את ליבי. הנה מקום שאומר טריות וחומרי גלם שנבחרו בקפידה.
מי שבא לקופי בר אוהב את חווית האוכל- כל מה שמסביב לאוכל, שהמקום בחוכמתו שומר עליו באדיקות.
יש המון מסעדות טובות בארץ אבל לא כולן מקפידות על פרחים טריים בכל יום, על כוסות מבריקות או על ווליום נכון של מוסיקה. המקצועיות היא ללא ספק מה שהופך את המקום הזה למוסד בסצינה הקולינרית המקומית, בה נפתחת ונסגרת מסעדה כל כמה חודשים.

מי שבא לקופי בר אוהב את חווית האוכל- כל מה שמסביב לאוכל, שהמקום בחוכמתו שומר עליו באדיקות. צילום: הילה וייס

מי שבא לקופי בר אוהב את חווית האוכל- כל מה שמסביב לאוכל, שהמקום בחוכמתו שומר עליו באדיקות. צילום: הילה וייס

ואף על פי כן אחרי עשרים שנה גם התפריט הקבוע עבר מתיחת פנים ומנות חדשות - ים תיכוניות, המבוססות על חומרי גלם עונתיים טריים, נכנסו והפכו את הקלאסי לחדש ומרגש.

הגענו בערב קיץ לארוחת ערב, לטעום ולחוות. התחלנו את הארוחה עם פרוסקו, ופיצה.

לפיצה של הקופי בר יצא שם של אחת הטובות בעיר, את הבצק מכינים במקום והפיצה שהזמנו הייתה עם קרם פרש, עלים ירוקים שנחלטו ( קייל, כרישה, תרד ומנגולד ), עגבניות שרי מיובשות וגבינת טלג'יו.

ארוחת ליל קיץ בקופי בר שנפתחה עם כוס פרוסקו ועם פיצה טלג'יו נפלאה. צילום: הילה וייס

הקרום התפצח בפה, הגבינה והקרם פרש נמתחו ונמסו, והעלים החלוטים הוסיפו רכות מענגת. איזו פיצה! כמובן שהיא נגמרה בשתי דקות. השארנו צלחת נקיה למשעי. 

פיצה טלג'יו עם קייל, תרד, מנגולד וכרישה, על בצק פריך שנעשה בקופי בר, קרם פרש ועגבניות שרי. צילום: הילה וייס

המשכנו את הארוחה עם רוזה קריר וכמה מנות פתיחה קייציות וקלילות. הראשונה שבהן היתה מנה של סביצ'ה טונה עם גספצ'יו עגבניות צהובות, יוז'ו וגילופי סלק, שהיה נפלא ומרענן. איזו מנה יפהפיה ומרגשת!

הצבעוניות, הטריות המתפצחת, הטונה הטריה - מנה מפתיעה ונהדרת לפתיחה.

סביצ'ה טונה עם גספצ'יו עגבניות צהובות, יוז'ו וגילופי סלק. צילום: הילה וייס

מנת פתיחה נוספת היתה קישואים קטנים ובמיה צרובים על הפלנצ'ה, מוגשים על לבנה תוצרת בית וצנוברים. מנה מתפצחת בפה, הבמיה והקישואים שמרו על טריות  והביס היה רענן ומעושן קלות.

בייבי קישואים ובמיה, צרובים על הפלנצ'ה עם לבנה וצנוברים. צילום: הילה וייס

אל השולחן הגיע גם מקרל עשוי על הפלנצ'ה במרינדה של פסטו כוסברה וצ'ילי ירוק לצד סלט עגבניות וכוסברה מרענן.
המקרל היה זהוב וצרוב במידה והשתלב נפלא בפסטו.

מקרל על הפלנצ'ה עם סלט עגבניות עין יהב רענן. צילום: הילה וייס

השולחן שלנו הפך באחת לצבעוני ומסעיר-  מנות קיץ מלאות טעמים מקומיים, טריים, מלוות בפלפלים חריפים צרובים ובלחם הבית שאין טעים ממנו.

שולחן קיץ צבעוני עמוס כל טוב. צילום: הילה וייס

המקום התמלא אנשים שמחים ורעבים, ואוירה של ערב קיץ , מוסיקה טובה, יין ואוכל נהדר עטפה אותנו.

התפתינו לעוד מנת פסטה אחת, אניילוטי תרד וגבינות עיזים עם פרמז'ן שהם בעצם, כיסונים רכים ונימוחים ממולאים גבינות ועטופים ברוטב עגבניות נפלא, מנה רכה ואוורירית, שאינה דומה כלל למנות פסטה כבדות שמוגשות במסעדות אחרות.

אניילוטי תרד וגבינות עיזים. צילום: הילה וייס

אי אפשר לצאת מהקופי בר בלי קינוחים, המקום שומר בגאווה על קינוחים קלאסיים כבר עשרים שנה, וקשה נורא להחליט, הרשימה על הלוח עושה לי חשק לטעום מהכל.
החלטנו להמשיך בקו האיטלקי של הערב וסיימנו עם פנקוטה לבנה ורכה, מעוטרת נקודות וניל ופירות יער טריים. הכף הראשונה בפה היא כמו לאכול עננים. העיניים נעצמות מעונג.

פנקוטה של הקופי בר, העיניים נעצמות מעונג. צילום: הילה וייס

יצאנו מבושמים ומדושנים אל ערב קיץ נעים. בהחלט אחת הארוחות הנפלאות שחווינו.

הילה וייס, צלמת וסטייליסטית אוכל ובעלת בלוג האוכל "אהבה יומיומית".

***