כדי להתחיל להזמין יש לבחור תאריך ואופן האספקה
1220 מעלות
ליאור שחר, האשה שמאחורי מותג כלי הקרמיקה המצליח 1220 מעלות, מספרת על הכלים, על חווית היצירה ועל האופן שבו כלי אוכל מחברים אותה לזכרונות ילדות
ליאור שחר, האשה שמאחורי מותג כלי הקרמיקה המצליח 1220 מעלות, מספרת על הכלים, על חווית היצירה ועל האופן שבו כלי אוכל מחברים אותה לזכרונות ילדות
ליאור שחר היא אמנית מסוג אחר. עד גיל 23 היא כלל לא חשבה על אמנות ובטח לא תיארה לעצמה שתהפוך יום אחד לקרמיקאית נחשבת ובעלת מותג מצליח.
אחרי הצבא, כמו הרבה צעירים, היא נסעה לניו-יורק לחפש את עצמה. כשחזרה לארץ כעבור שנה וחצי היא חיפשה משהו שבו תוכל "למלא את עצמה" ונרשמה לחוג קרמיקה של האוניברסיטה העממית.
"הייתי הצעירה היחידה בין המון פנסיונרים", היא מספרת. "פגשתי שם קשישה 'תשושת נפש' שהגיעה ללימודים כחלק מתהליך שיקום, והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות, תרפיה באמנות". היא נרשמה ללימודים במדרשה לאמנות ברמת השרון, שם פגשה לראשונה באובניים: "זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. מצאתי באובניים כלי מדיטטיבי, חיבור מהמקום הכי עמוק, תחושה עמוקה של שייכות. כל מה שרציתי זה ליצור".
ליאור שחר, בוגרת המדרשה לאמנות, מעצבת ומייצרת כלים כבר 20 שנה בסטודיו שלה ביפו. צילום: שרית גופן
ליאור עובדת בסטודיו במרץ. צילום: שרית גופן
גילוי האמנית שבה, שלח את ליאור למסע בן 20 שנה, מתוכו צמח לפני כשנה סטודיו 1220 מעלות. בדרך אליו היא החזיקה סטודיו ביתי קטן, אחר-כך סטודיו עם שותפה ביפו ובהמשך סטודיו משלה בשוק הכרמל. היא הפכה לקרמיקאית הבית של המותג היוקרתי "סיאם" ובמשך 17 שנים עיצבה ויצרה כלי קרמיקה לרשת החנויות הידועה (גם בעולם) "סבון". במהלך התקופה הזו היא גם הפכה מקרמיקאית למנהלת של מפעל קרמיקה קטן.
"לפני קצת יותר משנה", היא מספרת, "כמות ההזמנות הפכה בלתי אפשרית ומרוב עומס פיתחתי דלקת גידים שחייבה אותי למנוחה מוחלטת של חודש. בזמן הזה הבנתי כמה התרחקתי מהמקום של אמן יוצר, וכמה אני מתגעגעת למקום הזה, שבעצם היה משאת נפשי מהיום הראשון על האובניים".
חדוות היצירה, ליאור בסטודיו 1220. צילום: שרית גופן
המותג סטודיו 1220 מעלות, מסמל עבורה את החזרה לחדוות היצירה ולקצב נכון יותר (1220 מעלות צלזיוס היא הטמפרטורה שבה שורפים את כלי הקרמיקה כדי להפוך אותם לעמידים במיוחד).
העיסוק בעיצוב של כלי אוכל מחבר אותה מאד גם לחוויות הבסיסיות מהבית בו גדלה. "לאמא שלי הייתה אובססיה לבישול צרפתי. היו לה המון כלי אוכל מיוחדים, והיא השקיעה זמן רב באיסופם ונתנה להם כבוד מיוחד. לכל מנת אוכל היו הכלים המתאימים לה ואי אפשר היה לאכול אותה בכלים אחרים. היום, כשאני יוצרת צלחת, אני חושבת לפני הכל לאיזה אוכל היא תתאים".
הכלים שליאור יוצרת, כך היא מסבירה, מאפשרים הרבה מקום לאוכל המוגש בהם ומכילים אותו ברוך ובעדינות. אלו כלים מינימליסטים ופשוטים, צלחות, ספלים, מגשים, תבניות אפייה, והלהיט שכבש את חובבי האפיה - תבניות המאפין המשגעות בקשת צבעים פסטלית.
את הכלים המקסימים האלה, תוכלו למצוא בדליקטסן. צילום: שרית גופן
כלים מינימליסטיים, פשוטים ויפים. צילום: שרית גופן.
שרית גופן היא צלמת אוכל ולייפסטייל עם ניסיון עשיר בפרוייקטים מרתקים. בעלת טור קבוע במגזיןTelavivian.
***
