בחירת זמן ואופן אספקה

כדי להתחיל להזמין יש לבחור תאריך ואופן האספקה

מפוצצים את הבועה

חודש מבעבעים ורוזה בדליקטסן

יינות מבעבעים שמגיעים מחוץ לחבל שמפיין שבצפון צרפת, הם אחד הטרנדים הבולטים של קיץ 22, שבו נשתה הרבה פט נט, פרוסקו, קרמו וקאווה קרירים ומרעננים. לרגל חודש המבעבעים בדליקטסן - אדר ברשדסקי, מנהל תחום היין בקבוצת R2M, מסביר למה יינות מבעבעים הם הדבר הנכון לעונה החמה (אבל לא רק)

מפוצצים את הבועה עם יינות מבעבעים של הדליקטסן

עולם היין פוסט קורונה ממשיך להגיב למציאות המשתנה. על פי מגזיני יין נבחרים בעולם, בשנת 2022 התחזקו כמה מהמגמות הבולטות של השנים האחרונות בענף. התחזיות מעידות על כך שזוהי שעתם היפה של הזנים המקומיים, של אזורי יין חדשים שעד כה היו מתחת לרדאר, של יצרנים קטנים ומעניינים (בהן נשים רבות), של יינות עם סיפור טוב ועם זיקה אקולוגית-חברתית חזקה. כל זה מסביר את התחזקותם של היינות הטבעיים, של יינות המיוצרים בשיטות מסורתיות (פט נט, למשל) ושל יינות איכותיים ואתיים. השנה, צופים המומחים, נמשיך לצרוך יין באונליין, נשתה יותר יינות לבנים ורוזה (על חשבון האדומים) והרבה יינות מבעבעים מכל העולם - כלומר, מחוץ לשמפיין.

"הגיעה השעה לשתות יותר מבעבעים", קובע אדר ברשדסקי, מנהל תחום היין בקבוצת R2M. "היינות האלה טעימים בטירוף ולגמרי מתאימים לאקלים החם שלנו ולאווירה הישראלית (קר, רענן, חגיגי, שמח וקליל), ומכיוון ששמפניה קצת יקרה לרובנו - אני בעד לשתות מבעבעים שהם לא קורעי כיס ועדיין איכותיים, נותנים מענה לצורך ויש להם אמירה של יינן וטרואר".


יינות טעימים בטירוף ולגמרי מתאימים לאקלים החם שלנו ולאווירה הישראליתיינות טעימים בטירוף ולגמרי מתאימים לאקלים החם שלנו ולאווירה הישראלית. צילום: אלון ולנסי

גם בישראל רואים התפתחות בתחום המבעבעים: "הייננים המדהימים שיש לנו בארץ אוהבים לאתגר את עצמם, וברוח הישראלית להעז וללמוד דברים חדשים. לאחר משחקים עם שמרי פרא ושיטות טבעיות יותר, אנחנו רואים התעוררות במבעבע הישראלי וזה מבורך. הצרכן הישראלי הוא מאוד פטריוטי ואוהב לפרגן לתעשיה המקומית, גם כשהתמורה לכסף פחותה ויש חלופות זולות ואיכותיות מחו"ל, כשיקב ישראלי מביא בשורה הקהל מגיב בחיוב", אומר ברשדסקי.


הגיעה השעה לשתות יותר מבעבעים. יינות טעימים בטירוף שמתאימים לאקלים החם שלנו ולאווירה הישראליתהגיעה השעה לשתות יותר מבעבעים. יינות טעימים בטירוף שמתאימים לאקלים החם שלנו ולאווירה הישראלית. צילום: נעמי ים סוף

 

קצת רקע תיאורטי על יינות מבעבעים לא יזיק

שמפניה הוא לא בהכרח המבעבע הראשון שיוצר בעולם, אבל הוא בהחלט המשקה הראשון שקופץ בראש כשמדברים על יין עם בועות, מה שמסביר למה בעבר כינו כל יין מבעבע - שמפניה. היום כבר יודעים שרק יין מבעבע המיוצר במחוז שמפיין שבצפון צרפת - והעומד בכל התקנים הנדרשים - יכול להיקרא שמפניה. שיטת הייצור המסורתית הנהוגה בשמפיין, מכונה "השיטה המסורתית/ השמפנואזית" (אגב, מי ששכללה אותה בתחילת המאה ה-19 והפכה אותה למה שהיא היום, היא האלמנה קליקו מבית השפניה "וו קליקו", שעשתה מעשה מהפכני באותן שנים והמשיכה לנהל את העסק של בעלה המנוח).

"לפי המתודה הקלאסית (Méthode Traditionnelle), ייצור שמפניה מתחיל כמו יין רגיל: בוצרים את הענבים, סוחטים את התירוש ונותנים לו לתסוס. לאחר יישון בחביות וערבוב כמה בצירים יחד, כנהוג, היין מבוקבק ללא סינון, עם השמרים. לאחר שהשמרים מסיימים את תפקידם, הם מתחילים תהליך פירוק שנקרא אוטוליזה; תוצר הלוואי שלו הוא פחמן דו חמצני = הבועות. בשיטה זאת, התסיסה השניה מתרחשת בבקבוק", מסביר ברשדסקי.

עם השנים המתודה הקלאסית פרצה את גבולות שמפיין, ובאירופה התחילו לייצר יינות מבעבעים בסגנון שמפיין, כשלכל מדינה המבעבע שלה: קאווה (Cava) בקטלוניה, פרוסקו (Prosecco), פרנצ'קורטה (Franciacorta), אסטי (Asti) ולמברוסקו (Lambrusco) באיטליה, קרמו (Crémant) בצרפת (מחוץ לשמפיין) וזקט (Sekt) בגרמניה. המבעבעים הללו מיוצרים בשיטה המסורתית (הקרמו והקאווה, למשל) ובשיטות יצור אחרות. כך למשל הפרוסקו האיטלקי, מיוצר בשיטת ה"צ'ארמט" (Charmat) / "טנק מתוד" (Tank Method). "בשיטה זאת, הבעבוע קורה במכל נירוסטה גדול והיין מבוקבק כשהוא כבר מבעבע, מה שמקצר את זמן הייצור ומוזיל את העלויות", מסביר ברשדסקי.

 

להתראות שמפניה, שלום פט נט

אל השמפניה, הפרוסקו, הקאווה, הקרמו וחבריהם המזוהים עם מבעבעי העולם הישן - הצטרף לאחרונה רכש חדש-ישן, בועט, עדכני וחצוף - הפט נט (Pétillant Naturel): מבעבע טבעי בהוויתו, שלאחר תסיסה ראשונה (אלכוהולית) ולפעמים לפני שהסתיימה במלואה, מבוקבק היין על שמריו ומפוקק בפקק בירה, שיכול לעמוד בלחץ אטמוספרי: "בחודשים הקרובים יתרחש התהליך שקורה גם בשמפניה האהובה שלנו - השמרים מתים, מתפרקים ופולטים פחמן דו חמצני. אבל בניגוד לשמפניה, שם תהליך זה הוא רק אמצע הדרך - בפט נט, התהליך מסתיים פה. הבקבוק משוחרר לשוק על שמריו, ללא סינון, ללא החלפת פקק, אז איז", אומר אומר ברשדסקי. "פט נט הוא פשוט להכנה - בלי כל התורה והסודות. במקום לשאול 'איך לעזאזל מוציאים את השמרים, פשוט משאירים אותם בפנים - ותיהנו'. בטעם - יש דמיון מסוים לבירה, לרוב האלכוהול נמוך, החומצה והמתיקות עובדים יחד באיזון והבועות קטנות וחמודות".

לא סתם הפט נט צובר פופולריות בעולם, במיוחד בעידן הפוסט קורונה, שבו צריכת היין משתנה. יותר ויותר חברה צעירים שהחלו לשתות, (אבל לא רק הם) בועטים במוסכמות ומחפשים יינות מיוחדים ואלטרנטיביים, שמספקים חווית שתיה אחרת וצריכה ערכית יותר.


היין המבעבע פט נט, יין ששומר על איכות, פשטות וטעם מעולה. צילום: אלון ולנסי

הפט נט עונה למרבית הדרישות האלה (מסורת, פשטות, קיימות, איכות, ריגוש וטעם) - והישראלים מתים עליו, "כי זה נורא טעים, כי זה מיצי, כי זה קזו'אל, לא משהו רשמי, ואנחנו בישראל אוהבים תכל'ס, בלי חליפות", אומר ברשדסקי. "יש משהו בפט נט שמרגיש משלנו, עם הפקק בירה הזה. פתאום לא צריך לדעת איך לפתוח בקבוק יין, אפילו לא צריך פותחן, אפשר לפתוח עם המצית".

הישראלים אוהבים פט נט גם בגלל האקלים החם: "פט נט שותים קר מאוד", אומר ברשדסקי, "הוא חמוץ, בקטע טוב, כמו לימונדה, משהו פרשי, מרענן, עסיסי, כייפי ותוסס. מה צריך יותר מזה? איך אפשר בלי זה? אני תמיד אומר: בועות וריזלינג שותים בשלוקים גדולים (להבדיל מיין קלאסי ששותים בנימוס). זה אקט יצרי, הדוניסטי, מרגש - אני מפוצץ את עצמי בדבר הזה".


יין פט נט, יין טבעי שמשוחרר לשוק על שמריו, ללא סינון. אפילו לא צריך פותחןיין פט נט, יין טבעי שמשוחרר לשוק על שמריו, ללא סינון. אפילו לא צריך פותחן. צילום: נעמי ים סוף

 

בחודש המבעבעים תינתן במה לכמה יינות פט נט מעניינים:

  • ישראליים: דלתון ("אסופה") וננה ("קלאודי"). "האחד מהצפון והשני מהדרום (בהתאמה) - ושניהם מייצגים בעיני עבודה ייננית צעירה ורעננה של ייננים שאני מעריך. יינות טעימים, טובים וכיפיים".
  • אוסטריים (לבן ורוזה): "אוסטריה מחזקת את מעמדה כיצרנית היינות הטבעיים המעניינת בעולם והם עושים שם דברים משוגעים וממכרים" אומר ברשדסקי. "הפט נטים שבחרנו משם הם פט נטים קצת מוזרים, מכיוון שמוציאים להם חלק מהשמרים: פט נטים ביו דינמיים של יצרן אוסטרי צעיר ופסיכופט בשם כריסטוף הוך: קאלקשפיץ (לבן) ורורל (רוזה)".


יין מבעבע לבן - פט נט. יין כיפי, קליל ומרענן - כל מה שצריך לקיץ
יין מבעבע לבן - פט נט. יין כיפי, קליל ומרענן - כל מה שצריך לקיץ. צילום: אלון ולנסי.

 

ומה נשתה הקיץ חוץ מפט נט?

  • קרמו: יינות צרפתיים, אלגנטיים ותוססים שנעשים מזנים מקומיים בשיטה הקלאסית של שמפיין אבל מחוץ לשמפיין. הם מגיעים בעיקר מעמק הלואר, לנגדוק, בורגון ואלזאס. "בחודש המבעבעים אנחנו מתמקדים בעמק הלואר בגלל שאנחנו אוהבים שנין בלאן, זן שמאוד מזוהה עם הלואר", אומר ברשדסקי.
  • פרוסקו: מגיע ממחוז ונטו שבאיטליה "ונותן מענה נגיש וזול ליינות מבעבעים".
  • פרנצ'קורטה: מגיע מלומברדיה שבמרכז-בצפון איטליה (האזור שספג את הקורונה במלוא תפארתה דאז). "עשוי בשיטה הקלאסית של שמפיין, אלגנטי מאוד וקצת קשה להשגה".
  • וינו ספומנטה: מבעבע מפורטוגל, מדינת היין העולה, שנעשה בשיטת ה'טנק מתוד' (כאמור, השיטה שבה נעשה הפרוסקו). "אם מדברים על 'ואליו פור מאני', אין לזה מתחרה", אומר ברשדסקי. "בקטגוריה הזאת, אני ממליץ על 'בורוטו דה פורטוגל' רוזה - 60 שקלים לבקבוק פירותי, טעים ונעים. זהו מבעבע 'מוסי' ברמה גבוהה, עם בועות עוצמתיות וכיפיות. שיא הסטייל".
  • קאווה: המבעבע של מחוז קטלוניה, "וההוכחה לכך שיינות מבעבעים לא צריכים להיות יקרים. הקאווה סובלת מיחסי ציבור בעייתיים בישראל - וחבל. מדובר באזור מקסים ואיכותי שמייצר יינות מושקעים וטעימים בטירוף, וכל זה במחיר משתלם; לא צריך להוציא 200-300 שקל על בקבוק שמפניה כדי ליהנות מבועות", אומר ברשדסקי.

ומה נשתה הקיץ חוץ מפט נט?יינות מבעבעים מהעולם, שנעשים בשיטה הקלאסית של שמפיין, אבל מחוצה לה. להינות מהבועות בלי לקרוע את הכיס. צילום: נעמי ים סוף

 

 לא מתחברים לבועות? שתו יין רוזה!

רוצים להתרענן, אבל פחות מתחברים לבועות? התשובה היא יין רוזה. וזו הזדמנות מצוינת להיזכר בהמלצות שלנו מחודש רוזה הקודם, לאיך לשתות אותו נכון ומה חשוב לדעת לפני שפותחים בקבוק.  "בואו נגיד את האמת - קטגוריית הרוזה בישראל אמנם גדלה והתחזקה מאוד בשנים האחרונות, אבל נותרה די מונוטונית וחד גונית: יבש, עדין, בהיר, סלמוני, רצוי מפרובנס ומיקב של סלב", אומר ברשדסקי. ''קטגוריית הרוזה בעולם היא רחבה ומגוונת הרבה ממה שאנחנו מכירים. יינות רוזה יכולים להיות מלא דברים: מנעד ענק של יצרנים, סגנונות, זנים, אזורי גידול וטעמים. במהלך החודש הקרוב נביא יינות רוזה חדשים ומרעננים מארצות חדשות (כמו ישראל, אוסטריה, פורטוגל, יוון, איטליה ועוד). טרנד היינות הטבעיים/ ביו-דינמיים נוכח גם כאן וכדאי להכיר, לטעום ולהיחשף לו. כל יין טומן בחובו סיפור, שווה לטעום".


לא מתחברים לבועות? שתו רוזה!יינות רוזה בצבע שאנחנו הכי אוהבים, לשתות קר-קר מהבוקר עד השקיעה. צילום: נעמי ים סוף

 

 רוצים לטעום? בואו לשתות איתנו! יינות עם בועות, או בלי

 

 

 

שתפו את הכתבה
פוסטים אחרים שאולי יעניינו אותך
  1. יולי-אוגוסט של רוזה
    הכל על יין ואלכוהול

    הקיץ הישראלי מספק תפאורה אידיאלית לרוזה. הוא קל ורענן יותר מיינות אדומים, מתאים לכל ארוחה, ולגיטימי לגמרי להוסיף לו קרח. בימינו יש גם מבחר מכובד של יינות רוזה מיובאים ומקומיים, מתוקים ויבשים, מבעבעים יותר או פחות, שמתאימים לכל חך, כיס ואירוע - וכמובן שנעזור לכם לבחור

    קרא עוד
  2. הזמן הוורוד - 14 עובדות על רוזה
    הכל על יין ואלכוהול

    הימים החמים כבר כאן וכולכם כבר מתורגלים ויודעים מה נשתה בקיץ הקרוב. אלעד שהם, מנהל תחום המשקאות שלנו, מורה ותלמיד ללימודי יין ב-WSET, עושה לכולנו קצת סדר על המשקה הוורוד-ורוד הזה שיעביר לנו את הקיץ קצת יותר סמוקים ונינוחים.

    קרא עוד
  3. עתיד ורוד
    הכל על יין ואלכוהול

    עליית קרנו של הרוזה בקרב חובבי היין בישראל, היא אולי הסימן המעודד ביותר לביסוסה של תרבות קולינארית. ניר קיפניס נזכר בימים שבהם הרוזה היה מוקצה ומגלה שלא רק הוא התבגר מאז

    קרא עוד