חמישה ימים בוורשה

היא בכלל לא היתה לי על הרדאר, ורשה. רשום בי רק זיכרון עגום ממנה, מאותה "משלחת" בתקופת התיכון שאני לא בטוחה אם אני רוצה לזכור או לשכוח. בשונה מערים רחוקות אחרות, שמהדהדות בי מדי פעם, על ורשה לא חזרתי לחשוב. אבל אז נקרתה הזדמנות מסוג ״החיים הם כאן ועכשיו״ - הלהקה האהובה עליי ביקום (The National, תודו לי אחר כך ושמישהו יביא אותם לארץ כבר) יצאה לסיבוב הופעות באירופה, וורשה היא יעד זול ומאפשר לגרופיס בכאילו.

כל מי ששמע שאנחנו עומדים לבלות חמישה ימים בוורשה עיקם את האף והמליץ לנו לברוח ממנה בהזדמנות הראשונה, כולל רופא השיניים ומטפס ההרים הפולני שבדיוק שב מכיבוש הקילימנג׳רו, וישב לידנו בטיסה. מזל שלא הקשבנו ומזל שלפני הנסיעה ערכנו מחקר קדחתני, אספנו המלצות והצלבנו ביקורות, ובסופו של דבר נראה שדי קלענו.

היא לא מאד גדולה ורשה, ואת האזור המרכזי שלה אפשר לעשות בהליכה (אם כי לא מעט ממנה) או בנסיעות קצרות בתחבורה הציבורית הנוחה. לו הטמפרטורות היו רחוקות יותר מהאפס, כנראה שהיינו בעיקר הולכים ברגל, כי הרחובות רחבים ומלאי בתים יפים עם חצרות פנימיות שאפשר להציץ לתוכן, והדרך משובצת בפארקים נעימים שאפשר לשבת בהם רגע ולבהות בעוברים ובשבים.

מתחילים במיקום מושלם: מלון PURO גם נהנה מאפיל ושירות של מלון בוטיק שווה במיוחד, גם מתמחור ורשאי שווה לכל נפש (שמגיעה ממדינה לא זולה), גם ממוקם ליד כל הרחובות שאתם רוצים להיות לידם (Nowy Swiat ,Chmielna ו-Mokotowska), וגם מאכלס בר נחמד וורוד-קוקטיילים בקומה העליונה (לא חזקים בקוקטיילים הוורשאים). 

ממשיכים ברשימת מוסדות אוכל מעולים, באורך שמצדיק רילוקיישן, ומקווים שנצליח לדגום משהו ממנה. בוורשה התפתחה בשנים האחרונות סצינה קולינרית משמחת, שמשאירה אבק לזכרונות האוכל המדכדך שפגשתי בה אי אז.

ובתוך זה משבצים אי אלו תחנות לטובת ההיסטוריה, התרבות והעיצוב.

 מלון PURO גם נהנה מאפיל ושירות של מלון בוטיק שווה במיוחד, גם מתמחור ורשאי שווה לכל נפש.

נפתח בחלק השלישי שהוא הקצר יותר, כי בסופו של דבר נסענו לאכול, לנוח ולמלא מצברים מוזיקליים.

בשלהי נובמבר, העיר, ובפרט החלק העתיק, מתחילים להתקשט לכבוד חג המולד (תרשמו לכם ביומן לשנה הבאה!). הפולנים עושים את זה בצורה קצת יותר מאופקת ועדינה מהמקובל במערב אירופה. אפשר למצוא בעיר העתיקה שוק חג מולד קטן, עם דוכנים ושלל קישוטים מאירים, אבל האטרקציה האמיתית הם דוכני היין החם (Gluwein) שהם ההמצאה המושלמת עבור מי שרוצה לשרוד באומץ את החורף האירופי הקפוא. לרכי הלב יש גם שוקו.

עוד תחנה שקשה לדלג עליה הוא מוזיאון Polin, שמול האנדרטה המפורסמת לזכר מרד גטו ורשה. אל תוותרו עליו בשום פנים ואופן ופנו לביקור לפחות חצי יום. זהו פרוייקט מוזיאלי מעוצב לעילא ומאד חווייתי המציג את כל ההיסטוריה היהודית בפולין. שווה להיעזר במדריך הקולי (יש גם בעברית) שעוזר להתמצא במרחב העמוס.

מומלץ לבקר גם ב-Mysia 3, מתחם חנויות מעצבים שוות שנמצא בכתובת הזו ממש.

ואחרון חביב, המלצה מיד שנייה: המוזיאון לאמנות מודרנית. השמועה אומרת שיש בו תערוכות מצוינות. אנחנו זכינו למצוא אותו סגור לרגל החלפת תערוכה, אבל סמנו אותו על המפה, שיהיה.

ונחזור לחלק השני והחשוב מכל: מה אוכלים?

ארוחות בוקר:

ויתרנו על ארוחת הבוקר שמציע המלון, לאור ההצעות האטרקטיביות שבחוץ. אלה ההמלצות שלנו.

SAM - בית קפה עם וייב היפסטרי נעים שנמצא בשכונה סטודנטיאלית חמודה וכולל גם מעדניה. התפריט נדיב ועתיר לחמי מחמצת ובייגלים עם תוספות נעימות כמו תרד ברוטב חרדלי, בייקון, גבינות, ביצים, שקשוקה, סלטים טובים וכו׳. (כתובת: Lipowa 7a).

Charlotte - בשני הסניפים של בית הקפה הכייפי הזה תמצאו דלפקים עמוסים מאפים, לחמים טובים ומגוון משמח של אפשרויות לארוחת בוקר. הלטקעס בתוספת הקוויאר הכריעו אותנו. (כתובת: aleja Wyzwolenia 18 וגם Plac Grybowski 2).

Bulke przez Bibulke - בית קפה קרוב מאד למלון, חביב בהחלט כשהזמן קצר או אם חזרתם מאוחר ואתם עייפים מכדי להתרחק. האוכל טעים בהחלט וגם האווירה נעימה ועסוקה אבל לא הייתי נוסעת במיוחד (כתובת: Zgoda 3).

 ולממהרים, או למתפנקים, סופגניות שוות, ממש שוות, ב-Cukierna Pawlowicz שברחוב Chmielna 13.

ארוחת צהריים:

Milk Bars - ברחבי ורשה פזורות מסעדות הפועלים הללו, שמזוהות עם תקופת השלטון הקומוניסטי. במקור, כשקמו בסוף המאה ה-19, הרעיון היה להאכיל את האזרחים במוצרים שהיו עשויים מעודפי חלב שהצטברו אצל הרפתנים. בתקופה הקומוניסטית, השלטון אימץ את הקונספט לטובת האכלת ההמונים. היום אפשר למצוא שם ארוחות חמות מהמטבח הפולני הקלאסי והמנחם, במחירים מגוחכים. אנחנו ביקרנו ב-Bar Bamabino שהוא אחד המילק-ברס המפורסמים בעיר, וכשבאים אליו בשעות הצהריים נאלצים לעמוד בתור. השירות מהיר, יעיל ואף מסייע לתיירים קלולסים שלא קולטים שהם צריכים לתת בעצמם את הפתק עם ההזמנה בחלון המטבח. (כתובת: Hoza 19).

Hala Koszyki - חלל מקורה עמוס מסעדות משלל מטבחים פלוס בר גדול במרכז. קצת מזכיר את שוק האוכל במתחם שרונה ופתרון מצוין ללאנץ׳. תוכלו למצוא כאן מגוון מנות טובות, החל מסושי, דרך המבורגרים, אוכל הודי ועד לשלל קינוחים. אנחנו התמקדנו בצדפות ויין מבעבע. ב-Port Royal מציעים מגוון אויסטרים טריים מרחבי אירופה במחיר שעושה חשק לסיבוב שני. (כתובת: Koszykowa 63).

Zapiececk - כן, זו רשת. וכן, המלצריות לבושות בשמלות א-לה חלבנית הכפר. אבל קפאנו מקור ורצינו פירוגי ואזלה לנו הסבלנות לחפש משהו ארטיזנלי יותר. למרות רשתיותם, הפירוגי שלהם הם בין הטובים בוורשה. הכיסונים ממולאים במליות בשר שונות, פטריות או גבינה והם מכינים אותם עדיין בעבודת יד, חלוטים או מטוגנים ומעוטרים בבייקון. טעים מאד, אפילו ממש וכך גם הקילבסה (הנקניקייה הפולנית) שטעמנו. פלוס יין חם, פלוס בירה חמה - כן, מסתבר שיש דבר כזה - היינו חמימים ומרוצים. (יש סניפים ברחבי העיר).

Oh My Pho -  סמנו אותה במפה במרקר זורח. זו מסעדה וייטנאמית קטנה וצפופה עם תפריט משגע. עומדים קצת בתור (ושומעים מהמקומיים שזו האסייתית הטובה והמשתלמת בעיר עכשיו), מזמינים בדלפק ומתיישבים בשולחן שמתפנה. התחלופה די מהירה. מרק הפו נהדר (אפשר להזמין קטן או גדול) וגם הספרינג רולס והסאמר רולס. והסבתא הוייטנאמית החמודה שמגישה לשולחנות בודקת אם יש סיבה שלא סיימתם את כל המנה (אחותי, יש לנו עוד ארוחות!), כי בפולניה כמו בפולניה, גם אם את ויאטנמית. (כתובת: Wilcza 32).

ארוחות ערב:

לאלו כבר כדאי להזמין מקומות מראש.

Alewino - המלצה שחוזרת בערך אצל כל פודי שמבקר בוורשה, ובצדק. זו מסעדה עם תפריט יין גדול ומשובח שאת רובו ניתן להזמין בכוסות - התשאול של המלצר בדרך להתאמת היין לחיך שלכם הוא חוויה בפני עצמה. אני מאד מחבבת את הגישה שמאפשרת לשתות יינות שונים לאורך הארוחה. האוכל עשוי מחומרי גלם מקומיים ועונתיים בביצוע ופרשנות עכשווית. נדגמו הרינג נהדר עם קולרבי כבוש, טרין אווז עם פואה גרה וצ׳טני אגסים, pikeperch (דג כידון, ידוע גם כ-Zander. פופולרי מאד בתפריטים הוורשאיים) עם כרוב ושורש פטרוזיליה אפוי, וצלע חזיר צלויה עם מוס חזרת ושוב כרוב אבל מושלם. מצויין מאד מאד. (כתובת: Mokotowska 48).

Kieliszki na Proznej - עוד מסעדה (או בר יין) שמתמקדת בתוצרת מקומית איכותית ובטייק עכשווי על חומרי הגלם הפולניים. יש לה תפריט מעניין שמלווה במבחר יינות גדול. בין המנות המנצחות: חזה אווז כבוש מלווה בכרוב סגול וחמוציות או טרטר בקר עם מיונז פטריות ופטריות מוחמצות. הם מגישים גם בשרים מצויינים שהם מיישנים בעצמם. (כתובת: Prozna 12).

Supperlardo - ביום סלומריה ומאפייה, בערב מסעדה עם וייב איטלקי. אפשר לטעום ממגוון סוגי הסלמי שהם מייצרים בעצמם, פסטה מצוינת מקמח כוסמין סטייל קצ׳ו-א-פפה (בערך) ובשרים צלויים על הג׳וספר. אל תוותרו על מנה שמסתדרת עם לחם - לחם המחמצת שלהם נהדר. (כתובת: Chmielna 13a).

Stary Dom - לשם הגענו בהמלצת ההורים שלי, שחוו שם געגועים לאוכל פולני של פעם. המסעדה, שקיימת מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת, ממוקמת בחלל מהודר ומקושט קורות עץ, מעוטר בתמונות ישנות ורווי בגינוני טקס (כולל הטבח שיגיע לקצוץ ביף טרטר ליד השולחן ולתבל אותו לפי בקשתכם). המנות עצומות ושופעות שומן, אבל טעימות מאד. שותפי למסע טוען שמנת ההרינג שהזמין לראשונה היתה מהמשובחות שאכל (אפשר היה להשביע בעזרתה משפחה בת כמה נפשות). כופתאות תפוחי האדמה הממולאות בשר שלהם הן לגמרי אמנות. (כתובת: Pulawska 104/106).

 פירוגי ומרק ב-Stary Dom. כבר אמרתי שיש לי רשימה לעוד סיבוב?

טל סיון-צפורין היא צלמת וסטייליסטית ובעלת הבלוג Chocolate / Salt.

***