שוק רמלה: השוק הכי טוב שאתם לא מכירים

שוק הוא לא פעם סוג של אטרקציה תיירותית. כזו שמחפשים בעת טיול לחו״ל או בעיר זרה. מתענגים על הצבעים הססגוניים, הטעמים, הריחות וההמולה המקומית. רוכשים משהו קטן להשבעת התיאבון וממשיכים הלאה, ליעד הבא, מקנאים קצת באלו שזוכים לרכוש בו מוצרים טריים יום יום.

הרי מה בסך הכל רוצה נערת פריפריה? שיהיה לה שוק חי ופועם מתחת לבית, מלא ירקות ופירות עונתיים וטריים, עלים ירוקים, מחמצים וקריאות סוחרים. לכל הדיעות לא דרישה מוגזמת.

אז לא, לא ממש מתחת לבית, אבל גם 10 דקות נסיעה זה לא רע בכלל. עשרים אם אתם תל-אביבים.

השוק של רמלה הוא אולי הטוב ביותר מבין השווקים שאתם לא מכירים. צילום: טל סיון-צפורין

ירקות ופירות טריים בשוק רמלה. צילום: טל סיון-צפורין

שוק רמלה הפך בשנים האחרונות ליעד הקניות המועדף עליי. גם אחרי שעבר שיפוץ נעים ורובו כוסה בגג, שהופך את השהות בו לנעימה גם בימים גשומים וגם בחום אוגוסט, הוא עדיין שומר על האופי והמסורת והאמת הפנימית שלו. רוב הדוכנים שייכים למשפחות שמוכרות את גידולי האיזור מזה שנים, כל דוכן וההתמחות שלו והסדר נשמר.

ירקות בלאדיים בשוק רמלה. צילום: טל סיון-צפורין

ארטישוק טרי בשוק של רמלה. צילום: טל סיון-צפורין

לדוגמא, הדוכן הזה שמכוסה כעת בצרורות של שום אביבי וירוק, מחולק בדרך-כלל, מעשה אומן ממש – מחציתו קופסאות של בטטות קטנות ומתוקות ומחציתו שומים מיובשים, כשביניהם מפרידה, לבל יריבו, דלעת עצומה שנבצעת לעיני הקונים בסכין גדולה.

צרורות של שום טרי, אביבי וירוק. צילום: טל סיון-צפורין

שני צעדים משם, דוכן הבננות, שורות שורות על מפה צבעונית. ומולו ימכרו בחורף רק תותים ובקיץ רק ענבים, מ-3 סוגים לפחות.

בננות צהובות מתוקות. צילום: טל סיון-צפורין

המופלאים שבדוכני השוק הם אלו שבעליהם ערבים שמוכרים ירקות בלאדיים נהדרים, חלקם מיריחו וחברון. כרובי ענק אליפטיים, תרד תורכי דקיק, מלפפוני פאקוס שעירים שאין רעננים מהם בקיץ, פול ירוק קלוף ושעועית רחבה וצרה לרוב, ותרמילי במיה זעירים. וגם עץ לימון ימכרו לכם, אם תבקשו יפה.

קישואים עגולים לממולאים ופול ירוק טרי שמקולף במקום. צילום: טל סיון-צפורין

דוכן בלאדי בשוק רמלה. צילום: טל סיון-צפורין

חציל קטנטן מזן בלאדי. צילום: טל סיון-צפורין

שעועית ירוקה טריה בדוכן של בסאם. צילום: טל סיון-צפורין

בסאם מדוכן הבלאדי הכי יפה בשוק, עם הסוחר הכי נחמד בשוק. צילום: טל סיון-צפורין

במיה טריה מהדוכן של בסאם. צילום: טל סיון-צפורין

אחרי דוכן הבלאדי הגבוה של באסם, עוצרים רגע ללגום מיץ לימונים טרי, לא מתוק מדי, שנמזג קר ומרענן מבקבוק זכוכית שחורר בתחתיתו ומחובר לצינור ארוך. שקל וחצי לכוס, זה הכל.

משקה לימונים טרי ובריא. צילום: טל סיון-צפורין

עוד דברים שאוספים בדרך: זיתים ממגוון סוגים, חמוצים עם טעם של בית וגבינות מלוחות, אצל כרמל או במעדניית האחים, שניהם טובים מאד. קשה להחמיץ את הבושם שמפיצה פפריקה, החנות ההודית בצומת המרכזית של השוק, על שקי הקטניות וצנצנות התבלינים שלה. בימי שישי אפשר להצטייד שם גם במבחר נהדר של מטוגנים הודיים תוצרת בית, בתוספת צ׳אטני ירקרק בשקית.

חמוצים וזיתים בדוכן של כרמל. צילום: טל סיון-צפורין

פפריקה, חנות התבלינים של השוק. צילום: טל סיון-צפורין

שורות שורות של תבלינים אצל אביב דויד ובניו. צילום: טל סיון-צפורין

כשעגלת השוק כבר מתפקעת משפע של ירקות, פירות ומטעמים, נשאר רק להתלבט מה לאכול - לארוחת הבוקר אם השכמתם או לצהריים אם הגעתם מאוחר. ההתלבטות העיקרית היא בין הבורקס הטורקי של משפחת מלוכה או החומוס והמסבחה הידועים של חליל (בבית שלנו עושים שבוע-שבוע).

המאפיה בלב שוק רמלה, בה ניתן למצוא, בין השאר, לחם בוכרי יפהפה. צילום: טל סיון-צפורין

טל סיון-צפורין היא צלמת, סטייליסטית ומעצבת גרפית, ובעלת הבלוג Chocolate / Salt

***